עמרי היה שחקן פוציוולי בנשמתו
כל מי שהכיר את עמרי ידע שהכדור חלק גדול מחייו.
חלומו הגדול היה להקים מגרש פוציוולי לטובת הנוער והקהילה ולהנגיש את המשחק לכולם.
ביישוב אליכין בעמק חפר בו גדל עמרי קיבלו הוריו שטח מהרשות לבניית המגרש.
עזרו לנו להגשים את חלומו ולקחת חלק בהקמת המגרש.
עמרי נולד וגדל באליכין ולמד בבית הספר היסודי "משגב" בקיבוץ גבעת חיים איחוד. המשיך את לימודיו בתיכון "בן-גוריון" במדרשת רופין שבעמק חפר. היה ילד אהוב מאוד, שובב ומלא חיים.
עמרי היה אדם נלהב ומלא אנרגיה, דבר הבא לידי ביטוי בתשוקתו להקפצה ובקשר הקבוע שלו עם הים. הוא אהב ספורט והאמין בו בכל ליבו, מה שמעיד על רוח ספורטיבית ומחויבות לתחום זה.
עמרי היה תאב חיים, ידע ליהנות מכל חוויה, להתרגש וללכת אחרי הלב. אישיותו הקורנת וצחוקו המתגלגל משכו אליו את הכול, ורבים אהבו להיות במחיצתו. סיפר אביו: "כמות החברים שהצליח להתחבר אליהם היא לא הגיונית. תמיד היה במרכז. החיוך שלו, האישיות שלו, השטויות שהיה עושה וגורם לכולם לחייך, מגנטו את כולם אליו".
התאפיין ברגישות לזולת, בסבלנות ובהיעדר שיפוטיות. תמיד ידע לומר את המילה הנכונה ולייעץ בעת צרה. ביטא את רגשותיו החמים במילים ובחיבוקים, והמילים "אני אוהב אותך" היו שגורות בפיו. "ילד של אהבה", אמרו עליו מקורביו.
עמרי ניהל אורח חיים ספורטיבי, התאמן במכון כושר ותכנן לימודים לקראת הסמכה כמאמן כושר. היה שחקן פוּצִ'יווֹלִי (משחק דמוי כדורעף חופים ללא ידיים) נלהב, והמשחק הסב לו אושר וגאווה רבה. ידידיו כינו אותו "מלך הפוצ'י".
אחד התחביבים הבולטים של עמרי היה ההקפצה, אהב את הכדור בכל הדרכים והצורות.
גם אהבתו לים גם הייתה ניכרת מאוד, והייתה חלק בלתי נפרד מחייו. כמו כן היה אוהד מושבע של קבוצת "מכבי חיפה" בכדורגל.
המוזיקה עמדה במרכז חייו. הפלייליסט שלו היה מגוון ומקורי, ונע בין שירי נעמי שמר לשירים חדשניים. עמרי ניגן בגיטרה ואסף סביבו חברים שאהבו לשיר ביחד איתו. בשנים האחרונות כתב שירים ולחנים, הקליט את אחד משיריו וחלם לעסוק במוזיקה באופן מקצועי.
עמרי (עמריקי), בנם של רעיה וצפניה. אח לגל ולמיטל.
קשריו עם אֶחיו היו חמים והם חיפשו תמיד את קרבתו, כפי שסיפר אביו: "איך היו צופים אצלנו בבית בטלוויזיה? עמרי יושב, אחותו מיטל יושבת עליו פיזית ואחיו גל יושב עליו פיזית, והוא מבסוט".
כשחזר מהטיול עבד כמאבטח בחברת NSO בהרצליה. למד תכנות בתוכנית הכשרה להיי-טק של חברת "אינפיניטי לאבס" ברמת גן. הספיק לעבוד שבועיים בלבד בתחום המחשוב בחברת הרכש "אנגלנדר" בתל אביב.
עם עמרי קובעים בים
הוא הולך להקפיץ
מגיעים במקרה לים
הוא מקפיץ
קובעים איתו בבוקר
הוא מראה לנו סרטונים שלו מאתמול מקפיץ בים
קובעים אצלו בערב
הוא מאחר בחצי שעה כי חוזר מהים
הלואי והיינו מספיקים לשכנע אותו לעשות את זה עוד בחייו
אבל בינתיים, עד הגלגול הבא
תעזרו לנו להקים לזכרו מגרש פיצוולי
לזכר האמונה שלו בספורט
לזכר האהבה שלו לכדור
לחיי המאמן שהוא יכל להיות
לחיי הילדים שיכל לטפח
ולחיי השמחה שלו שנדאג שתהיה שם בכל פינה.
בערב שמחת תורה תשפ"ד, יום שישי, 6 באוקטובר 2023, התקשר עמרי לאימו ואמר לה: "חג שמח, אני אוהב אותך, אני יוצא למסיבה אי שם בדרום". הוא נסע עם שני חברים מפלוגת "עורב" ושתי חברות לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" – מסיבת טבע שהתקיימה ליד קיבוץ רעים. בשעה 03:00 בבוקר הגיעו למסיבה וחגגו עם עוד כשלושת-אלפים מבלים.
בשעה 06:30, כשהחלה מתקפת טילים, החליטו עמרי וחבריו לעזוב את המקום. בסביבות 07:20 הם יצאו במכוניתם מפארק רעים, אך לא הצליחו למלט את נפשם. מחבלים שארבו בשולי הכביש ירו בהם למוות.
עמרי (עמריקי) אחרק נרצח בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן עשרים ושש. הובא למנוחות בבית העלמין באליכין. הותיר הורים, אח ואחות.
להתנדבות וסיוע, צרו קשר עם מנהל הפרויקט:
כדי שנוכל להמשיך ולהעניק למשפחות נוספות את השירות והתמיכה בהגשמת חלומות אהוביהם שנרצחו או נהרגו מאז ה-7 באוקטובר, אנו צריכים את עזרתכם.
הכנסו לקמפיין הגיוס שלנו, ותרמו ככל יכולתכם, וביחד – ננציח את זכרונם ומורשתם.