שגב ז״ל היה מרכז העניינים. כולם היו סביבו , הרוח החיה. לאורו, רוצים להקים במשגב פאב שישרת את החבר׳ה ויהיה מקום למפגש ולחיבורים.
שגב ישראל קיז'נר נולד ביום ט' באייר תשס"א (02.05.2001) וגדל ביישוב עצמון.
שגב היה אדם צבעוני עם חוש הומור מיוחד במינו ורוח חופשית, שזרה למוסכמות. הוא היה בעל אישיות ממגנטת, שהקסימה גם קטנים וגם גדולים. שגב התבלט בחבורה בזכות חריפותו ויכולות ההובלה שלו. הוא ידע לשים גבולות וראה את החיים בפשטות. למרות שהסביבה נטתה לסבך את הדברים, הוא היה משוכנע שהחיים פשוטים הרבה יותר.
שגב אהב מאוד אוכל טוב, והעריך אנשים שיודעים לבשל ברמה גבוהה, כמו אביו וסבו. הוא היה מכור לסוכריות Sour Patch והקדיש את זמנו למוזיקה, ספורט, חברים ומשפחה. התחביבים שלו כללו הדרכה בנוער העובד והלומד, כדורגל, ג'ודו, טניס ופוטבול אמריקאי. שגב היה אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל ברצלונה (Barça) ושל קבוצת הפוטבול האמריקאי Baltimore Ravens.
שגב היה בן לטלי ויבגני, אח לרפאל ויסמין. אמו מספרת כי שגב יצא למסיבה יחד עם חבריו הקרובים, איילת ארנין, איתמר, אגם יוספזון ואלון אוהל.
על המסיבה שמענו הרבה זמן מראש, הייתה התרגשות וציפייה גדולה. ערב המסיבה שגב אסף את איילת (איילת ארנין, חברת ילדותו מגיל 7), מאוחר יותר הגיעו איתמר עם בת זוגו אגם יוספזון וחברם המשותף אלון אוהל, והם יצאו לדרך. הם הספיקו לרקוד כמעט שעתיים. ואז ב6:29 צבע אדום פילח את המוזיקה..
חמישתם התארגנו מיד, עלו על הרכב במטרה להתרחק מהאזור, בחיבור לכביש הצפון נאלצו לעשות פרסה ולחזור לכיוון רעים, עד שלבסוף מצאו מחסה במיגונית, בלי לדעת שנכנסו למלכודת המוות. המחבלים הגיעו והתחילו לזרוק רימונים. ענר שפירא, איתן ואלון הדפו אותם. שגב ואיתמר ניסו להרגיע את האחרים. אלון ושגב התקשרו למשטרה, שגב נפצע קל מאחד הרימונים אבל המשיך לתפקד, ולהרגיע מי שסביבו ולכוון את ההודפים.
אחרי זריקת הרימונים המחבלים גררו 4 אנשים כולל אלון לטנדר, שנכון לכתיבת שורות אלה עדיין שבוי בעזה. אחרי החטיפה המחבלים חזרו לווידוי הריגה וקולו של שגב נדם לעד. במשך הימים הבאים חיפשנו אותו בבתי החולים, בין הסרטונים המזוויעים, עם הידיעה הברורה שעוד ישוב אלינו. כבר חשבנו על העזרה שיצטרך ומה נוכל לעשות כדי לתת לו כלים להתמודדות שיחזור הביתה.
לאחר שלושה ימים, יום שלישי 10.10 בבוקר, הגיע אלינו בועז, אבא של איתמר, שאמר בבכי ורעדה: “שגב לא בין החיים.. איתמר שכב עליו שש שעות, זה ודאי…, איתמר נתן עדות במשטרה כבר בשבת לפנות ערב, אסור לנו לדבר כי אין זיהוי. אבל לא יכולתי לשתוק יותר”. בצהריים איתמר הגיע, עם יד חבושה, עור התוף תלוי, פנים מלאי סימני רסיסים (ואחר כך ראיתי גם אצל שגב שלי), הוא בקושי נשם, והחזיק בידו את המגן דוד של הילד שלי מגואל בדמו! השרשרת שקיבל מתנה לבר המצווה.
להתנדבות וסיוע, צרו קשר עם מנהל הפרויקט:
כדי שנוכל להמשיך ולהעניק למשפחות נוספות את השירות והתמיכה בהגשמת חלומות אהוביהם שנרצחו או נהרגו מאז ה-7 באוקטובר, אנו צריכים את עזרתכם.
הכנסו לקמפיין הגיוס שלנו, ותרמו ככל יכולתכם, וביחד – ננציח את זכרונם ומורשתם.